The Battle Of The RDAs
שניהם "דריפרים" או באנגלית "Rebuildable Dripping Atomizers" (בקיצור RDAs), אטומייזרים ללא מיכל נוזל, המוזנים בטפטוף ישירות על הסליל,
ולמרות ששניהם חולקים תכונות וקווי עיצוב דומים:
שניהם די "חסיני נזילות" (טוב... יחסית ל"דריפר"!),
שניהם די קומפקטיים,
שניהם בנויים עם תא אידוי קטן במיוחד, מה שמאפשר את שתי התכונות הבאות,
שניהם מספקים חווית אידוי עשירה בטעם,
שניהם מייצרים מאסה סמיכה וחמה של אדים,
למרות כל זה... הם רחוקים אחד מהשני כמו שמים וארץ,
בזמן שה"ווריטס" הוא ממש סיוט מבחינת הרכבת הסליל, ה"מרקיז"... לוקח אותו בהליכה, הסיבה לכך פשוטה, הוא מתוכנן הרבה יותר טוב מתוך ראייה של נוחות המשתמש,
זה די ברור שמי שעיצב אותו שאב השראה מה"ווריטס", אבל לקח את הפיתוח לכיוון שונה לגמרי,
שניהם תוכננו עבור סליל ניצב (מאונך) כפול כשכניסת האוויר מגיעה מאחורי הסליל (למרות שהם מסוגלים לקבל גם סליל מאוזן),
ועכשיו להבדלים... בעוד שה"ווריטס" בנוי כך שכניסת האוויר שלו היא חור זרימת אויר בודד (*של 3.5 מ״מ) במרכז הבלוק, מה שאומר ששני הסלילים חולקים את אותו זרם אויר שעובר בינם, ל"מרקיז" יש שני חורי זרימת אויר נפרדים (*של 2.5 מ״מ) אחד לכל סליל, אבל לרוב לא יורגש הבדל בזרימת האויר (כמובן... תלוי בבניה שלך!)
(* תודה ל- "nightshard" מפורום "ecf.co.il" על המידע)
(* תודה ל- "nightshard" מפורום "ecf.co.il" על המידע)
ה"מרקיז" גם מגיע עם שני זוגות של מוטות בקטרים שונים לבניית הסלילים, ולא רק זה, הוא בנוי כך שלמוטות יש תושבות מתאימות גם בבסיס וגם בגב ה"דריפר" למיקום מדויק של הסלילים מול חורי זרימת האוויר,
אבל השדרוג הגדול ביותר... ללא ספק... הוא קוטב החיובי שלו,
בהשוואה ל"ווריטס" שמצריך קואורדינציה של טייס קרב ועצבים ויד יציבה של מנתח מוח מהשורה הראשון על מנת לעבוד עם הקוטב החיובי, ה"מרקיז" הוא ממש משחק ילדים,
לשם הדגמה אני מצרף כאן שלבי בניית סליל כפול מאוזן ל"מרקיז":
1. מלפף שני סלילים על 2. בעזרת מוטות הבניה ממקם 3. מלהיט ומכווץ את הסלילים 4. מכין רצועה של כותנה
מוטות הבניה ומבריג את הסלילים אורגנית "Koh Gen Do"
5. "מקלף" את השכבה החיצונית 6. קצה אחד של הכותנה מתחת 7. קצה שני של הכותנה מתחת 8. כל היתרה של הכותנה נכנסת
משני צידי הכותנה (לא חובה...) לסליל הימני לסליל השמאלי בין שני הסלילים על ה"דק"
9. מספיג את הכותנה היטב 10. הרצת ניסיון 11. וזהו...! יאלה... קפה!
בנוזל אידוי
הדגמת שלבי בניית סליל כפול ניצב ל"מרקיז": (זה אותו עיקרון אז אני מצרף תמונות רק של מה ששונה)
כל התהליך כולו לוקח כ- 10 דקות... ב"איזי"... והכי חשוב... בלי עצבים!
ובניגוד מוחלט...
הדגמת שלבי בניית סליל כפול ניצב ל"ווריטס":
שלבי ההכנה הגופנית :
* בדיקת רופא מקיפה...
* חודשיים של אימוני כושר אינטנסיביים...
* אוכל אורגני...
* יומיים שינה רצוף...
שלבי ההכנה הנפשית :
* שבוע מדיטצית ויפאסנה...
* קטורת... וצלילי מי נחל זורמים...
ממש לפני התחלת העבודה על הסליל... הזמנה של צוות מד"א על גבי אט"ן... ודיווח לגורמי הביטחון שבמקרה שנשמעים קולות ירי... שידעו מאיפה זה בא...
זהו... לעסק!
1. מנקה את הדריפר והולך 2. בונה סליל כפול מאותו 3. מקפל את הסלילים באמצע 4. מודד ומוודא שמבנה הסליל
להכין קפה, מתרגל נשימות חוט, כל צד מלופף הפוך מתאים בדיוק למידות על ה"דק"
5. מניח את הסליל והולך 6. מנסה למקם את הסליל 15 דק' 7. עוד 15 דקות, הלך הסליל 8. עוד 20 דקות, חוזר על שלבים
להכין קפה, נשימות אין תחושה באצבעות, קפה... חוזר על שלבים 1 - 5, קפה... 1 - 5, שוקל לחזור לעשן...
9. מאיים על "בן נעוות המרדות" שעוד סיבוב אחד אני מוכר אותו לסוחר מתכות... בום... הכל במקום...!
וזהו... לא זוכר הרבה ממה שבא אחר כך...
עוד שבוע כנראה משתחרר מהמחלקה...
הרופאים מנסים להראות פרצוף אופטימי... אומרים שהנזק... ק... ק... ק... (סליחה...!) כנראה לא קבוע...
אבל ל"ווריטס" יש סליל... וזה מה שחשוב... לא?!?
אני מקווה שהאישה לא החליפה מנעולים...
